מדרש לקח טוב · דברים · פרק 30 · פסוק 11

פס'. כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום. אחר ארבעים שנה אמר להן משה לישראל היו יודעין כאלו היום קבלתם אותה מהר סיני שנאמר היום. לא נפלאת היא ממך. אבל נפלאת מאומות העולם שנאמר (תהילים קמ״ז:י״ט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל:

פס'. ולא רחוקה היא. אין אתה צריך לפשפש אחריה בארצות הגוים. אמר להם משה לישראל אם מבקש אדם לעמוד על התורה תן דעתך עליה כשם שהפועל הזה נותן דעתו על מלאכתו ואת עומד עליה. וכן אמר ישעיהו (ישעיהו כ״ח:כ״ג-כ״ד) הכל היום יחרוש החורש יפתח וישדד אדמתו. בתחלה הוא עושה תלמים רבים ואחר כך יפתח וישדד אדמתו שהוא עושה תלמים קטנים. (שם) הלא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמון יזרק לא כשם שהוא זורע את הקצח הוא זורע את הכמון. יש ארץ שהיא יפה (לקמח) ויש שהיא יפה לשעורים. (שם) ויסרו למשפט עד שאתם עמלין בדרך ארץ עסקו בתורה והם אומרים אלהינו יורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. אמר להם לא בחרוץ יודש קצח לא כשם שהוא דש את הקצח דש את הכמון לחם יודק לחם צריך שיודק, כי לא לנצח אדוש ידושנו. מהו עושה מביא מוריגים שידוק אותו. אבל הקצח במטה. ומה אם אלו צריכין דעת כזה. התורה לא כל שכן. לא נפלאת היא ממך. שלא עסקת בה. ולא רחוקה היא. הא אם רחוקה צריך אתה לילך אחריה. תנן התם הוי גולה למקום תורה ואל תאמר היא תבוא אחרי: