פס'. ובשר זבח תודת שלמיו. בא ללמד כשם שהזבח נאכל ליום אחד כך הלחם אינו נאכל אלא ליום אחד שנא' ביום קרבנו. ומנין שאף תחלת זביחתו לא יהא אלא על מנת להאכל ליום אחד שנאמר וכי תזבחו זבח תודה ביום ההוא יאכל ואם אינו ענין לאכילה שהרי כבר נאמר ובשר זבח תודת שלמיו וגו' תנהו ענין לשחיטתו יהיה [על מנת] לאכול ליום אחד ואם לא עשה כן הרי זה פגול. לא יניח ממנו עד בוקר. אבל אוכל הוא כל הלילה. אם כן למה אמרו חכמים [עד] חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 7 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92