מדרש לקח טוב · דברים · פרק 17 · פסוק 17

פס'. ולא ירבה לו נשים. אלא שמנה עשרה. וכה״א בדוד (שמואל ב ג׳:ב׳-ג׳) ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית. ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי. והשלישי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור. והרביעי אדניה בן חגית. והחמישי שפטיה בן אביטל. והששי יתרעם לעגלה אשת דוד. זו מיכל בת שאול שהיתה חביבה עליו כעגלה וכה״א (שופטים י״ד:י״ח) לולי חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. וכתוב (שמואל ב י״ב:ח׳) ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה. כהנה תריסר וכהנה תמניסר. ולא יסור לבבו. א״ר יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה ששנים נתגלה טעמן ונכשל בהם גדול העולם. משה אמר ולא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה. אמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכתיב (מ״א ד) ויהי לשלמה ארבעים אלף [ארות] סוסים. וכתיב (שם י) ותעל ותצא מרכבה ממצרים וגו'. משה אמר ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכתיב (שם יא) @?![א]@?? ויהי לשלמה שש מאות נשים מלכות וארבע מאות פילגשים, וכתיב (שם) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. אלא כדי ליתן לאכסניא. כתוב אחד אומר (דברי הימים ב ט׳:כ׳) אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה וכתוב אחד אומר (מלכים א י׳:כ״א) ויתן שלמה את הכסף בירושלים כאבנים. לא קשיא כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן לאחר שנשאה: