פס'. כי את הבכור בן השנואה יכיר. יכירנו לאחרים. מלמד שנאמן אדם לומר זה בני בכורי. ר' יהודה [אומר] כשם שנאמן לומר זה בני בכורי כך נאמן לומר זה בן גרושה ובן חלוצה. וחכמים אומרים אינו נאמן. לתת לו פי שנים. פי שנים כנגד אחד מן הבנים בין מעוטים בין מרובין וכן הוא אומר ובראשית מח) ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך. בכל אשר ימצא לו. מלמד שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק שאם מת אביו ואח״כ מת זקינו נכסים הבאים לו מן זקינו נוטל בשוה עם שאר אחים. כי הוא ראשית אונו, ולא ראשית אונה של אשה. לו משפט הבכורה. מלמד שהבכורה יוצאה בדיינין. שמשפט כתוב ביה ובכור שנולד לאחר מיתת אביו. כגון שהיה לאביו שתי נשים ואח״כ ילדו אותן שתי נשים אין הבכור ההוא נוטל פי שנים. דבעינן יכיר ולא הספיק להכירו. תנן התם המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשווה להן את הבכור דבריו קיימין, ואם אמר מחמת ירושה לא אמר כלום מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה לא אמר כלום. והילכתא המזכה לעובר לא קנה והני מילי לעובר דלאו דיליה אבל לעובר דיליה ניחא ליה לאיניש דלישתמעון מיליה בעובר דיליה וקנה ויתר משפטי בכור ופשוט בפרק יש נוחלין בבבא בתרא:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 21 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92