פס'. וזה לכם הטמא. תנן התם במסכת טהרות אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וכו' ותנן במסכת שבת שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חייב לפי שיש להן עורות וכשהוא חובל בהן בשבת חייב שהוא צובע את העור. והחולד והעכבר הזכירם בפרט לפי שאלה מטמאין אדם וכלים. וזה לרבות שיטמא דמו כבשרו. החולד והעכבר. מה חולד שהוא בארץ אף עכבר שהוא בארץ יצא עכבר שבים שנא' על הארץ ומנין אפילו ירד לים שהוא טמא שנא' השרץ. (כשרץ) [בשרץ] להביא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה. הנוגע בבשר טמא והנוגע באדמה טהור. צב. זה השרץ שהוא מכוסה כגון גביע. למינהו. להביא סלמנדרא הגדלה באש יש בריות הגדלות במים עלו ליבשה מיד מתים. והגדלות ביבשה עלו לים מתים והגדלות באש עלו מן האש מיד מתים. והגדלות באויר נכנסו לאש מיד מתים. עליהם אמר רבי עקיבא יפה אמר דוד מלך ישראל (תהלים קד) מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 11 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92