מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 1 · פסוק 5

פס'. ושחט את בן הבקר. כתיב וסמך וכתיב בתריה ושחט מכאן אמרו תכף לסמיכה שחיטה. וכן תכף לנטילת ידים ברכה שנאמר (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. ותכף לגאולה תפלה (שם יט) ה' צורי וגואלי וסמיך ליה (שם כ) יענך ה' ביום צרה. ושחט. לימד ששחיטה בכל כשרה בזרים בנשים ובעבדים ואפילו קדשים. את בן הבקר. בן הבקר לפני ה' ואין השוחט לפני ה'. והקריבו. זו קבלת הדם לימד שתהא כשרה אלא בכהן כשר. ובכלי שרת שנאמר בני אהרן הכהנים. מה אהרן כשר אף בניו כשרים יצאו חללים ובעלי מומין. את הדם וזרקו את הדם מה תלמוד לומר הדם הדם שני פעמים להביא דם עולה שנתערב בשאר דמים כגון דם בכור ומעשר ופסח. וזרק, יכול זריקה אחת ת"ל סביב. אי סביב יכול יקיפנו ת"ל וזרקו הא כיצד הפסק ד' מתנות. ד"א והקריבו בני אהרן את הדם שני פעמים שאם נשפך מן הכלי על הרצפה כשר אבל מן הצואר על הרצפה פסול. שנאמר ושחט. והקריבו זו קבלה שאם נתקבל ונשפך כשר. על המזבח סביב בזמן שהמזבח שלם שאם נפגמה קרנו של מזבח עבודתו פסולה. אשר פתח אהל מועד, מלמד שהמזבח לפני אהל מועד ומה אני מקיים ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח בבנין המזבח משוך כלפי דרום: