מדרש לקח טוב · דברים · פרק 25 · פסוק 2

פס'. והיה אם בן הכות הרשע. בין והכהו מיכן שהיו אומדין אותו אם יכול לקבל ארבעים מלקין אותו מכות הראויות להשתלש מאי נינהי תמני סרי. והפילו השופט, מיכן אמרו שאין מלקין מעומד, והכהו לפניו. שיהא לוקה. כדי רשעתו. ולא יהא מת. כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום רשעיות הרבה. מיכן שאינו לוקה ומשלם. כמספר. מלמד שהגדול שבדיינין קורא אם לא תשמור לעשות. וחזר לראש הפסוק. דבר אחר במספר ארבעים. מספר שהוא סמוך לארבעים הרי ל״ט. ארבעים יכנו לא יוסיף. מיכן שאין מעמידין חזנין להלקות אלא חסירי כה ויתירי מדע. לא יוסיף פן יוסיף. אם מת תחת ידו. הרי זה אינו גולה. ארבעים יכנו. על גבו ולא על הקדקד. יכנו. ולא על כסותו. רצועה של עגל היתה כפולה אחת לשתים ושתים לארבעה ידה טפח ורחבה פי שנים ושתי רצועות עולות ויורדות בה. ושל חמור היו הרצועות. יבוא מי שמכיר אבוס בעליו וכו'. והלכתא דא במסכת מכות בפרק אלו הן חלוקין. ונקלה אחיך לעיניך. מיכן אמרו נתקלקל בין ברעי בין במים פוטרין אותו. דבר אחר ונקלה אחיך לעיניך. מיכן אמרו כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתן. שנאמר ונקלה אחיך לעיניך. עד עתה היה קורא אותו רשע משלקה קראהו אחיך: