מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 2 · פסוק 4

פס'. וכי תקריב. רשות כשתקריב. קרבן מנחה קרבן אחד הוא מביא ואינו מביא חלות (לרקיקין) [ורקיקין]. מאפה תנור. ולא מאפה קופח ולא מאפה רעפים ולא מאפה יורות. סלת. להביא מן החטין. חלות מצות בלולות בשמן. (אין) [ואין] הרקיקין בלולות. ורקיקי מצות משוחים בשמן מה ת"ל בשמן בשמן שתי פעמים להכשיר בשמן השני ובשמן השלישי כדתנן במסכת מנחות בפרק כל קרבנות הצבור (דף פו) שלשה זיתים ובהם שלשה שמנים הזית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל. ר' יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון. (טען) [חזר וטען] בקורה ר' יהודה אומר באבנים זה שני. חזר וטחן וטען זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות. הזית השני מגרגרו בראש הגג וכותש ונותן לתוך הסל. ר' יהודה אומר סביבות הסל זה ראשון. (טען) [חזר וטען] בקורה. רבי יהודה אומר באבנים (וזה) [זה] שני. חזר וטען וטחן זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות. הזית השלישי (עונונו) [עוטנו] בבית [הבד] עד שילקה ומעלהו ומנגבו בראש הגג וכותש. (הזית השלישי) ונותן לתוך הסל. רבי יהודה אומר סביבות הסל. זה ראשון. טען בקורה. ר' יהודה אומר באבנים זה שני. חזר וטחן וטען זה שלישי. הראשון למנורה והשאר למנחות. הראשון שבראשון אין למעלה הימנו. השני שבראשון והראשון שבשני שוין. השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי שוין. השלישי שבשני והשני שבשלישי שוין. השלישי שבשלישי אין למטה ממנו. אף המנחות היה בדין שיטענו שמן זית זך ומה אם מנורה שאינו לאכילה וכו' ת"ל שמן זית זך כתית למאור ולא [זך] כתית למנחות כל זה הענין נדרש בערך זכר שחל בואתה תצוה. תקועה אלפא לשמן לפיכך היו אנשיה חכמים מלמד שהשמן מצהיר את התבונה פירוש אלפא ראשונה דא היתה עושה פרי משובח. מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן. למצות שוי הרקיקים ולא לבלולה כיוצא בו (שמות ל׳:י״ח) ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לנחשת שוה הכן ולא לרחצה. כיוצא בו (שם כח) ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשה זהב. לזהב שוה חשן לאפוד ולא לכפול: