מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 50 · פסוק 17

כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך. זה המרד שמרדו בך. שנאמר ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית לז יח).

וחטאתם. שמכרו אותך.

ועתה שא נא. מיכן ארז"ל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג' פעמים. שנאמר אנא שא נא ועתה שא נא. וכן באיוב אמר ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי (איוב לג כז). וכל מי שחטא לחבירו ולא ביקש ממנו מחילה אין יום הכפורים מכפר. דתנן במס' יומא עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר. עד שירצה את חבירו. שנאמר אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים (ש"א ב כה). אלהים דיינים. ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו (שם שם). תשובה ומעשים טובים.

ויבך יוסף בדברם אליו. אם על ידי שליח דברו אליו. נתמלא עליהם רחמים. הם עצמם לא כל שכן. לפיכך אמרו כל המרחם על הבריות בידו שהוא מזרעו של אברהם יצחק ויעקב. וכל מי שהוא אכזר על הבריות. אינו מהם. וכן הוא אומר והגבעונים לא מבני ישראל המה (ש"ב כא ב). לפי שהיו מבקשים להם למחול לשבעה בני שאול ויאמרו אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם בניו (שם שם ד). אין לי כתוב. מלמד שהיו משתחוים בניו לכל אחד ואחד מהם לרצותן. ולא קיבל אחד מהן להתרצות. לכך נאמר לא מבני ישראל המה. שאם היו מבני ישראל היו רחמנים.