מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 24 · פסוק 6

פס'. כנחלים נטיו. אמר רבי אלעזר מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו. ביקש לומר לא יהיה להם בתי כנסיות ובתי מדרשות. אמר מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל. ביקש לומר לא יהיה להם זיו. אמר כגנות עלי נהר. ביקש לומר לא יהא ריחן נודף. אמר כאהלים נטע ה'. ביקש לומר לא יהא להם מלכים בעלי קומה. אמר כארזים עלי מים. ביקש לומר לא תהא מלכותן שולטת בכנענים. אמר וזרעו במים רבים. ביקש לומר לא תהא מלכותם עזה. אמר וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו. שיהא להם אימה. ד״א שמא תאמר כנחלים נטיו תלמוד לומר נטיו מרוב ימים. כגנות. שמא תאמר כגנות דצריכי שקייא ת״ל עלי נהר. והנהר הוא פרת. כאהלים שמא תאמר כאהלי קדר תלמוד לומר נטע ה' בארזים. שמא תאמר אינן לחים תלמוד לומר עלי מים, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב (משלי כ״ז:ו׳) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא. טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל מברכה שבירכם בלעם הרשע. אחיה קללם בקנה שנאמר (מ״א יד) והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים. מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין וכל רוח שבא הולך ובא עמו כיון שרוממות הררדות? מיד עומד במקומו. אבל בלעם ברכם בארזים. מה ארז שאינו עומד במקום מים ואין גזעו מחליף כיון שרוח דרומית מנשבת מיד עוקרתו והופכתו על פניו. לפיכך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה: