מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 31 · פסוק 24

פס'. וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה. למה נאמר לפי שהוא אומר (במדבר י״ט:ז׳) בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת שבעה. ואחר תבאו אל המחנה. בהערב שמש ולהלן הוא אומר (דברים כ״ג:י״ב) וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה. בוא וראה לפי חיבת הדבר טומאתו. שהרי הבהמה נבלתה מטמא עד הערב. והאדם מטמא שבעה לפי חיבתו של דבר היא טמאתו. כל כך למה שלא יעשה אדם עצמות אביו תרוודין. וזו היא תשובה שהשיבו חכמים לצדוקין שהיו אומרין מפני מה אתם אומרים כתבי הקדש מטמאין את הידים ואמר להם מפני חיבת קדושתם. ד״א ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא למה נאמר פרשה זו באלעזר מפני שצריכין הזאה היו שלישי ושביעי מאפר פרה. ופרה אדומה נעשית על ידי אלעזר הכהן שנאמר (במדבר י״ט:ג׳) ונתתם אותה אל אלעזר הכהן באלעזר היתה נעשית באלעזר היתה הוראתה. ולמה טומאת המת צריכה הזאה בשלישי ובשביעי כנגד הבכי וההספד. שלשה לבכי שבעה להספד. וטהרתם ואחר תבואו אל המחנה. אחר כן זה אחד מעיטור סופרים שמנו חכמים במקרא ארץ שמים מצרים עיטור סופרים. אחר תעבורו אחר תלך אחר תאסף ואחר תבואו אל המחנה: