מדרש לקח טוב · שמות · פרק 18 · פסוק 9

ויחד יתרו. לשון חדוה.

על כל הטובה. כמשמעו. ר׳ יהושע אומר על כל הטובה זה המן, אמרו לו המן שאנו אוכלין אנו טועמין בו טעם פת, טעם בשר דגים וחגבים, טעם כל המטעמים שבעולם, וכן פירשו רבותינו במס׳ יומא, בטעם לשד השמן (במדבר יא ח), מה שד זה תינוק טועם בה כמה טעמים, כך היה המן מתהפך לכמה מטעמים, קל וחומר מה לחם היוצא מן הארץ מתקנין אותו אלף מיני מאכלות, כמו שמפורש בהגדת איכה, האשה שנתנה בנה ללמדו מיני תבשילין ולמד לו חמשה מאות מיני מטעמים בחטה, ועוד ת״ק כו', לחם שירד מן השמים עאכ״ו.

ר' אלעזר המודעי אומר על כל הטובה, זה הבאר שהיו טועמין הימנה טעם יין ישן, טעם יין חדש טעם דבש טעם כל הממתקין שבעולם.

ר׳ אליעזר אומר על כל הטובה, זה ארץ ישראל שנאמר ארץ טובה ורחבה (שמות ג ח).