מדרש לקח טוב · שמות · פרק 15 · פסוק 3

ה' איש מלחמה. הכליל בה כל מיני כלי זיין, וכן נפרטם בפרט, דכתיב וירכב על כרוב (תהלים יח יא), וכתיב וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו (ישעיה נט יז), וכתיב לנוגה ברק חניתך (חבקוק ג יא), וכתיב וישלח חציו ויפיצם (תהלים יח טו), וכתיב צנה וסוחרה אמתו (שם צא ד), החזק מנן וצנה (שם לה ב), למה נפרטו כל אלו וכאלה רבות, להראות לאומות העולם שהוא ישתבח שמו נלחם לישראל, אוי להם לאומות העולם מה הם שומעים שמי שאמר והיה העולם עתיד להלחם עמהם.

ד"א ה' איש מלחמה. למה נאמר איש, לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמות, נגלה בסיני כזקן מלא רחמים, שנאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות כד י), וכתיב חזה הוית עד די כרסוון דמיו ועתיק יומין יתיב (דניאל ז ט),לכך נאמר ה׳ איש מלחמה, הוא שהיה והוא שיהיה בכל דור ודור, שנאמר ראו עתה כי אני אני הוא (דברים לב לט), ואומר עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול (ישעיה מו ד), ואומר אני ראשון ואני אחרון (שם מד ו). יש גבור ועליו כלי זיין, אבל אין בו כח, ולא טכסיס מלחמה, אבל מי שאמר והיה העולם הוא איש מלחמה והכל נאה לו, יש גבור עד ארבעים שנה ויש עד ששים, ואינו דומה גבורת זמן הראשון לזמן אחרון, אבל הקב״ה כתוב בו כי אני ה׳ לא שניתי (מלאכי ג ו).

ד״א ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו. אע״פ שהוא איש מלחמה לצרים, ה׳ שמו לרחם על עבדיו, שנאמר ה׳ ה׳ אל רחום וחנון (שמות לד ו).

ה׳ איש מלחמה. מה שאין כן כל בריה, דרך העולם כיון שירה החצים אינו יכול להחזירם אצלו עד שישלח שליח. אבל מי שאמר והיה העולם, אם עשו תשובה, אע״פ שיצאת הגזירה היא מתבטלת, שנא' ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי (דברים לב מא), מחזיר המכות על הרשעים.

ה׳ שמו. שהוא שומע צעקת עמו.

ה׳ שמו. שהוא זן ומפרנס לכל בריותיו, שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים (תהלים קלו יג), וכתיב בתריה נותן להם לכל בשר (שם שם כה).

ד״א ה׳ שמו. אע״פ שכתב ה׳ איש מלחמה תאמר שהוא צריך לשום כלי זיין, ת״ל שמו, בשמו הוא עושה מלחמות, שנאמר אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר (תהלים כ ח), ואומר בדוד אתה בא אלי בחרב ובחנית ואני בא אליך בשם ה׳ צבאות אלהי מערכות ישראל (ש״א יז מה).

ה׳ שמו, כשמו כן תהלתו.