מדרש לקח טוב · דברים · פרק 34 · פסוק 1

פס'. ויעל משה מערבות מואב. עליה היתה לו למשה. מערבות מואב אל הר נבו. אע״פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. חכמי ישראל דורשין את המקרא מדרשות הנשמעות באוזן והמתקבלות בדעת. מהו מערבות מואב. וכי לא היינו יודעים שמערבות מואב אדם עולה אל הר נבו אלא מלמד שהראהו הקב״ה למשה (שלשה) המלכים העתידים לעמוד מרות המואביה. זה דוד וזרעו. אל הר נבו ראש הפסגה. מה הפסגה הזה מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם. אשר על פני יריחו. מלמד שהראהו (שלשה) נביאים שעתידין לעמוד מן רחב הזונה. ויראהו ה' את כל הארץ. מלמד שהראהו את ארץ ישראל מיושבת על שלותה וחזר והראה לו את המציקים המחזיקים אותה. את הגלעד. זה בית המקדש. שנאמר (ירמיהו כ״ב:ו׳) גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר. ואת דן. מלמד שהראה לו שבטו של דן עובד עבודת כוכבים שנא' (שופטים י״ח:כ״ט-ל׳) ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ. וחזר והראה לו גואל העתיד לעמוד ממנו זה היה שמשון שהיה משבט דן: