והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וכי ידיו של משה שוברות מלחמה או עושות מלחמה, אלא כ״ז שהיה משה מגביה ידיו למעלה, היו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומאמינים במי שצוה את משה לעשות כך, מיד עושה להם נסים וגבורות, כיוצא בו עשה לך שרף (במדבר כא ח), כדי להיות מכוונין את לבן לאביהן שבשמים, מפורש במסכת ר״ה.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 17 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתיב ידו, וכתיב וידי משה כבדים, אלא בתחלה היה מגביה ידו אחת וממיך אחת, עד שהתחילו שני ידיו להיות כבדים, כאדם שתלוים לו שני בדים שלמים בשתי זרועותיו, כבדים מפני עונותיהם של ישראל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92