ויהי בחדש הראשון. זה ניסן, שנאמר ראשון הוא לכם (שמות יב ב), חדש שבו נתבשר אברהם אבינו ביצחק, וחדש שבו נגאלו ישראל ממצרים, חדש שבו עתידין ליגאל, אמרו רבותינו ז״ל שבעת ימי המלואים היה קודם ראש חדש ניסן, שבעשרים ושנים באדר התחילו להקים המשכן, והיה משה רבינו מעמידו בכל יום ואוכלים שם קדשים, וחוזר ומפרקו כל שבעה, ביום השמיני שהוא ראש חדש ניסן העמידו ולא פרקו. תנא אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לחדשים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת אש מן השמים, ראשון לשכון שכינה בישראל, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לנשיאים, ראשון לאיסור הבמות, כדברי האומרים ביום השמיני קרא משה זה ראש חדש ניסן, ואותו היום היתה שמחה לפני הקב״ה כיום שנבראו שמים וארץ, כתיב הכא ביום החדש הראשון, וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א ה).
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 40 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92