מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 17 · פסוק 4

פס'. ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'. הכשרין ולא הפסולין. יצאו בעלי מומין. לפני משכן ה'. הראוין ליקרב עכשיו ולא הראויין לאחר זמן. כגון מחוסרי זמן. דם יחשב לאיש ההוא. ולא לשלוחו. דם שפך. (אחרי) [אחד] ששפך חייב שנים ששחטוהו פטורין לפי שלא נעשית שחיטה אלא ע"י אחד מהן. כיוצא בו במלאכת שבת בעשותה. יחיד שעשאה חייב. שנים שעשאוה פטורין. ונכרת האיש ההוא. המזיד ולא השוגג ולא המוטעה. מקרב עמו. ועמו שלום;