מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 22 · פסוק 5

פס'. וישלח מלאכים אל בלעם. מפני מה ניתנה נבואה לאומות העולם כדי לטרדן ליום הדין שלא יאמרו אילולי היו לנו נביאים היינו עוסקין בתורה ובמצות. פתורה. כל תיבה שצריכה למ"ד בתחהלתה נותנין לה ה״א בסופה. אשר על הנהר. זה נהר פרת. ארץ בני עמו. של בלעם. לקרוא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים וגו'. למדנו שהיו דברים רבים בשליחותו של בלק אלא שקצרו הכתוב מלמד שסיפר לו נוראות שעשה עמהם הקב״ה במצרים ושעשה על הים ואשר עשה לעמלק ולשני מלכי האמורי. ויכם את עין הארץ. קראם בשם ארבה. מה ארבה חלש ואין מלך יכול לעמוד לפניהם כך אלו לא מפני גבורתם היו נוצחים אלא מפני ברכת אביהם. לכה קבה לי אותו. והוא יושב ממולי. מול הרואה. ד״א והנה כסה את עין הארץ, שלח לו שטף ועבר אבד את סיחון ואת עוג כוסין עינו של עולם הוא רואה אותו. ואני איני יכול לראות אותו מפני העננים שמקיפין אותו. ועתה לכה קבה לי אותו. ולכה ארה לי. שלח לו אינם נלחמים לא בחרב ולא בחצים אלא כשם אלהיהם. לכה קבה לי לכה ארה לי. פיהם של רשעים מכשילם שנאמר ארה לי. אולי אוכל נכה בו. ודומה לו (בראשית א) נעשה אדם נו״ן במקום אל״ף. ד״א נכה לשון גדולה וממשלה. כי ידעתי את אשר תברך מבורך. לפי שהיה ממשפחת קמואל אבי ארם ומדבר היה ברוח הקדש ומכוין שעת הזעם: