מדרש לקח טוב · שמות · פרק 14 · פסוק 13

ויאמר משה אל העם אל תיראו. בוא וראה חכמתו ותבונתו של משה רבינו, היאך היה עומד ומפייס לכל אותן האוכלוסין.

התיצבו וראו את ישועת ה׳, מלמד ששרת עליהם רוח הקודש, כתיב הכא התיצבו, וכתיב התם ויבא ה׳ ויתיצב (ש״א ג י).

וראו את ישועת ה׳. מהו וראו, מלמד שפתח הקב״ה את עיניהם, וראו כיתות כיתות של מלאכי השרת, שנאמר וישכם משרת איש האלהים לקום וגו׳ ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אתם (מ״ב ו טו וטז), ועליהם אמר דוד מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש (תהלים יח יג).

אשר יעשה לכם היום. לא לימים רחוקים אלא היום.

כי אשר ראיתם את מצרים [היום] לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. בשלשה מקומות הוזהרו ישראל שלא לשוב מצרימה, כי (את) אשר ראיתם וגו׳, ואומר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד (דברים יז טז), אשר אמרתי ילך לא תוסיף עוד לראותה (שם כח סח), ובשלשה מקומות חזרו, ובשלשתן נפלו, הראשונה בימי סנחריב, שנאמר הוי היורדים מצרים לעזרה (ישעיה לא א), שניה בימי יוחנן בן קרח, שנאמר והיה החרב אשר אתם יראים ממנו שם תשיג אתכם בארץ מצרים (ירמיה מב טז), והשלישית בימי טרגינוס בבית שני.