פס'. מכל האוכל אשר יאכל. למדנו לאוכלי בהמה שאין מטמאין באויר כלי חרש שנאמר אשר יאכל. ד"א אשר יאכל פרט לאכל סרוח. ד"א אשר יאכל מלמד שאין אוכלין מיטמאין פחות מכביצה שכן אין אכילה פחותה מכביצה. אשר יבוא עליו מים יטמא. יכול אין לי אלא מים ומנין לרבות אף הטל והיין והשמן והדם והדבש והחלב ת"ל וכל משקה. יכול שאני מרבה אף מי תותים ושאר מי פירות ת"ל מים. מה מים שאין להם שם לווי יצאו מי פירות שיש להם שם לווי. אשר ישתה בכל כלי יטמא. מלמד שאין המים מכשירין ליטמא אלא אם היו בכלים. יצאו בבורות שיחין ומערות. ואם נתקבלו בכלי הרי הן מכשירין לטומאת עצמן. אשר ישתה. פרט למשקה סרוח. ד"א אשר ישתה להביא שחישב עליהן לשתיה שהן מכשירין. בכל כלי יטמא. מלמד שהמשקין מטמאין את הכלי דברי ר' יהודה. רבי יוסי אומר אין טומאת משקין לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 11 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92