מדרש לקח טוב · שמות · פרק 16 · פסוק 8

ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול. הוא השליו ששואלין אותו שלא כהוגן, נתן אותו להם בפנים חשיבות בערב, אבל הלחם ששאלו כהוגן נתן להם בבקר בפנים מאירות.

בשמוע ה׳ את תלונותיכם. אמר להם אילו עלינו הייתם מתרעמים היינו סובלים, אלא הרי אתם עומדים ומתרעמים לפני אל חי וקים לעולמים. למדנו שכל המהרהר אחר רבו, כמהרהר אחר השכינה, שנאמר לא עלינו תלונותיכם כי על ה'.

דבר אחר בתת ה׳ לכם בערב. בשר לאכול. מיכן שאין אדם לאכול בשר שני פעמים ליום, וכה״א כי תאוה נפשך לאכול בשר (דברים יב כ), ושלא להרבות סעודותיו יותר מדאי.

ולחם בבקר לשבוע. מלמד שאין שביעה אלא במראית העין, וכן קהלת אמר טוב מראה עינים מהלך נפש (קהלת ו ט), וכן אמרו רז״ל לא יאכל אדם תבשילו אלא לאור הנר, כדי שישבע, הסומין אוכלין ולא שביעין, ומי שאוכלין בלילי שבתות בלא הנר בחשך ידמו, כי אין אוכלין לשבוע נפשם, ועוד שמא יפול זבוב במאכל או שום דבר איסור ואין רואהו, לפיכך אמרו רז״ל הדלקת נר בשבת מצוה, שיתענג בשבת במאכל ובמשתה, ואם יאכל מבעוד יום קודם שמקדש היום, הרי הוא חושבו כתענית צבור שאוכלין מבעוד יום, ואין זה תענוג שבת אלא תענוג חול וגם בזה לא בחר ה׳, וכל חכמי ישראל השוו בדבר זה להדליק נר בשבת, לא נחלקו אלא במה מדליקין ובמה אין מדליקין.

ונחנו מה. חכמי ישראל כל זמן שמתגדלין מוסיפין ענוה, שנאמר ונחנו מה, ודוד אמר ואנכי תולעת ולא איש (תהלים כב ז).