ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה׳. בשלשת ימי אפלה במצרים, א״ר אלעזר המודעי לפי שהיו עבדים למלך מצרים היו יוצאין בשוק ונוטלין פת ובשר ודגים, ואין אדם מוחה בידם. יוצאין בשדה ונוטלין תאנים וענבים ורמונים, ואין מוחה בידם. לכך נאמר בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה. תוהו שאין בו כלום.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 16 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להמית את כל הקהל הזה ברעב. מיתה משונה הוא הרעב, שנאמר טובים היו חללי חרב מחללי רעב (איכה ד ט).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92