פס'. ואיש או אשה. לרבות טומטום ואנדרוגינוס. כי יהיה בהם אוב. העושה מעשה ולא הנשאל בהם. מכאן אמרו העושה מעשה במיתה והנשאל בהם באזהרה. אוב. זה פיתום המדבר משחיו וכן הוא אומר (ישעיהו כ״ט:ד׳) והיה כאוב מארץ קולך וגו'. ידעוני. המניח עצם ידוע בפיו ומדבר מאליו. מות יומתו באבן ירגמו אותם דמיהם בם. זה בנין אב לכל דמיהם בם דמיו בו שהוא בסקילה. ולמה נסמכה פרשת אוב וידעוני לטומאת מת לפרשה הסמוכה כגון לנפש לא יטמא בעמיו. לפי שרוח אוב וידעוני ודורש אל המתים דומים זה לזה והלא דברים ק"ו ומה המרעיב עצמו שתשרה עליו רוח טומאה הרי היא שורה עליו. המרעיב עצמו שתשרה עליו רוח טהרה על אחת כמה וכמה שתהא רוח הקדש שורה עליו. מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי מעשים טובים וכו' חסידות מביאה לידי רוח הקדש:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 20 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92