ויאמר ה׳ לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו׳ והנה ידו מצורעת כשלג. אמר לו הקב״ה אתה אמרת והן לא יאמינו לי, ואני יודע שהן מאמינים בני מאמינים, דכתיב והאמין בה׳ ויחשבה לו צדקה (בראשית טו ו), חייך שאתה לוקה בצרעת, שכל המוציא שם רע על חבירו לוקה בה, שנאמר זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא יד ב), המוציא רע, לפיכך והנה ידו מצורעת כשלג.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 4 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד״א לפי שהיה ישראל תחת יד טמאין במצרים ועתידין היו ליטהר.
ד״א כי ידו של משה רבינו לא נטמאת, לפי שאין טומאה לנגע אלא ע״פ כהן, (ח) וכן אמר ר׳ יוחנן משחרב בית המקדש אין טומאה ממצורע.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92