פס'. כי תוליד בנים. הגיד לכם מראשית אחרית שהיו עתידין לטעות אחר עבודת כוכבים ולגלות בין האומות. ונושנתם. אלו שנים שישב ישראל בארץ משנכנסו ועד גלות צדקיה. דכתיב (מלכים א ו׳:א׳) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה צא מהן מ' שהלכו בני ישראל במדבר נשארו עד בנין הבית ת״מ שנים. ובנין הבית שעשה שלמה ת״י וסימן בזאת יבוא אהרן אל הקדש עמד בית ראשון הכל תת״נ משנכנסו עד שיצאו מנין ונושנתם פחות שתי שנים. וכן אמר עולא במסכת סנהדרין מאי דכתיב (דניאל ט׳:י״ד) וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו. צדקה עשה הקב״ה עם ישראל שהקדים שתי שנים לונושנתם שאילולי לא הקדים שתי שנים היו גולים ולא היו חוזרין, ונתקיים בהם כי אבוד תאבדון, והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל סמל. לא נותר בעולם צורה שלא ציירו אותה להשתחוות לה. (לה) ועשיתם הרע בעיני. אשר אמר אנכי ה' אלהיך. להכעיסו. יודעין היו ישראל שעבודת כוכבים אין בה ממש ולא היו עושין אלא להכעיס:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 4 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92