פס'. ויבואו בני ישראל. אמר רבא בר רבינא מה ראה לסמוך פרשת פרה אדומה לפרשת מרים והלא פרשת פרה היתה בשנה השנית לצאתם ממצרים ומיתת מרים היתה לסוף ארבעים שנה ללמדך שכשם שפרה מכפרת על ישראל ומטהרת אותם כך מיתת הצדיקים מכפרת ומטהרת. כל העדה מדבר סין. כולן שוין בלא חילוק הדעת. ותמת שם מרים ותקבר שם. תכף למיתתה קבורה. מכאן אמרו אין משהין את האשה ואין מניחין מטת נשים ברחוב מפני הכבוד. והמיחד בגד למת מותר ליהנות ממנו ואע״פ דאביי אסר באורג בגד של מת הילכתא כרבא דשרי. והלכה כרבן גמליאל שאמר ר״ה ויום הכפורים כרגלים שמפסיקין ואין עולין שאם קבר מתו לפני ראש השנה יום אחד לפני ר״ה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר. יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן אחד ועשרים יום (אבל אינו עולה אם מת בראש השנה אינו מן המנין של שבעה). והלכה כרבי שמעון בן אלעזר שאמר אפילו בא ממקום קרוב ביום השביעי מונה עמהם:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 20 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92