מדרש לקח טוב · דברים · פרק 8 · פסוק 6

פס'. ושמרת את מצות ה'. כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. ארץ חטה ושעורה. ארץ אשר לא במסכנות. ואכלת ושבעת וברכת. מיכן אמרו חכמים על כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו כמו ששנינו בברכות בפרק כיצד מברכין על הפירות. ורבותינו אמרו כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל. וכן אמר רבא כתיב (חהלים כד) לה' הארץ ומלואה וכתיב (שם קטו) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה. קמחא (דשערי) רב יהודה אמר בורא פרי האדמה. ורב נחמן אמר שהכל והלכתא כרב נחמן. וכן אמר רבי זירא אמר רב מתנה אמר שמואל קרא חייא וקמחא דשערי מברכין עליו שהכל נהיה בדברו. רב ושמואל דאמרי תרויהו כל שיש בו מחמשת המינים. חטה. ושעורה. וכוסמת. ושיבולת שועל. ושיפון. מברכין עליו בורא מיני מזונות. כגון חביץ קדרה ודיסה. והשותה שמן זית לבדו לא כלום מברך. תבשיל של שלק ושל לפתות בורא פרי האדמה. קמח אע״פ שיש בו חלב ודבש ושמן בורא מיני מזונות. ומיני קטניות בורא פרי האדמה. ולחם הבא בכיסנין כגון לחמניות בורא מיני מזונות. ואם קבע סעודתו עליהן מברך המוציא לחם מן הארץ. וכן לחם המחבת. האוכל פת והוצרך לנקביו והלך וחזר מברך המוציא. ומי שנסתפק לו ואינו יודע אם בירך אם לא בירך אם משבעת המינים אכל שהם מן התורה חוזר ומברך. ונשים ועבדים אע״פ שחייבין בברכת המזון אין מצטרפין בזימון עם האנשים ומאחר שכיסו את השלחן לברך ברכת המזון אם רצה לשתות צריך לברך. ושנו חכמים הנוטל ידיו צריך שיגביה אצבעותיו למעלה. אבל מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה כדי שתצא הזוהמא. ואין נוטלין מיד ליד אפילו מן הנהר אלא טובל שתי ידיו כאחת בנהר. אמר רב נחמן משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן ♦ יהושע תיקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תיקנו להם בונה ירושלים. דוד תיקן להם על עמך ועל ירושלים עיר קדשך. שלמה תיקן להם על הבית הגדול והקדוש. הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה כנגד הרוגי בתר הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה. אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל ואסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת: