מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 26 · פסוק 34

ויהי עשו בן ארבעים שנה. דכתיב כי חיוה רביעאה שראה דניאל ולא זכר שמה. והיא משניה מן כל חיותא (דניאל ז ז). הוא דמות חזיר. ולפי שהיה משוקץ לא זכר שמה דניאל. והוא מלכות אדום שנמשלה כחזיר. שנא' יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ יד). ולמה נמשלה מלכות אדום לחזיר. אלא מה חזיר מפסע טלפיו בשעת שהוא רובץ. כלומר ראו שהוא טהור. כי מפריס פרסה הוא (ויקרא יא ז). והכל אומרים והוא גרה לא יגר טמא הוא (שם שם). כך מלכות אדום הרשעה גוזלת וחומסת ומפזרת מעותיה. כלומר שהוא עושה חסדים. ועליו הכתוב אומר וחסד לאומים חטאת (משלי יד לד). הוא מעשה אביהם עשו הרשע. שכל הימים היה מצייד נשי האנשים ומענה אותן. וכיון שהגיע לארבעים שנה. רצה לדמות עצמו ליצחק אביו. שכשם שנשא יצחק אביו אשה למ' שנה. כן גם הוא נשא אשה למ' שנה. אבל לא הואיל כלום. לפי שכל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו.

ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החתי. נשים שמאס אברהם. דכתיב לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני (בראשית כד ג). יהודית ובשמת. שמותיהן נאין ומעשיהם כעורין.