פס'. אף אני אלך עמם בקרי, זו מדה טובה לישראל שלא יהו אומרין הואיל וגלינו בין האומות נעשה כמעשיהם. אבל איני מניחם אלא מעמיד אני נביאיי עליהן ומחזירם אותם תחת כנפי השכינה שנאמר (יחזקאל כ׳:ל״ב) והעולה על רוחכם וגו'. או אז יכנע לבבם הערל. לצד התשובה. שכיון שמכניעין את לבם וחוזרין בתשובה מיד אני מרחם עליהם. ואז ירצו את עונם. מרצים הן את עונותיהן:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 26 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92