מדרש לקח טוב · דברים · פרק 33 · פסוק 25

פס'. ברזל ונחשת. מלמד שארצו של אשר מנעולה של ארץ ישראל. ד״א ברזל ונחשת כמו שנאמר (ויקרא כ״ו:י״ט) ונתתי את שמיכם כברזל. מנעליך כמו מן יקומון שלא יהו עליך. וכימיך דבאך. כלומר כל ימיך יהו כל הארצות דאובות להביא כסף וזהב לארצך וקונות כל הארצות שמן מארץ אשר ומביאות את הכסף ואת הזהב לקנות. כענין שנאמר (בראשית מ״ז:י״ד) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים. ד״א ברזל ונחשת שתהא ארצך מונעלת כבריח ברזל ונחשת שלא יוכלו להלחם בך. וכימיך דבאך. כלומר בימי בחורותיך כך ימי זקנותך. מלשון דבאיך שהאיש דובב ושב לימי עלומיו. (ישעיהו י״ז:ד׳) משמן בשרו ירזה. ד״א דבאך, דאבך כמו שמלה שלמה כלומר אפילו ימי דבאך. יהו כימי בחורותיך. כענין שנאמר באיוב (איוב כ״ט:ב׳) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני. וכן יעקב. אומר (בראשית מ״ט:י״ט-כ׳) מאשר שמנה לחמו. זה הר הכרמל שפירותיו מעדני מלך. לכך נאמר ברוך מבנים אשר. שהכל מברכין את ארצו. כלומר מפי בניו מפי כל השבטים היה מבורך והיה רצוי אחיו שהיו כל השבטים (היו) רצים לבוא אל הר הכרמל. וכן הוא אומר ביהושע (יהושע י״ט:כ״ד) ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר ופגע בכרמל, ברוך מבנים אשר. כמו (שופטים ה) תבורך מנשים, מעין ברכת אמהות כך מבנים מעין ברכת בנים יבורך. אשר יהי רצוי אחיו. כענין שנאמר במרדכי (אסתר י) ורצוי לרוב אחיו לפי שיש מקום שהוא נאה בדבר אחד ואינו נאה בדבר אחר. אבל חלקו של אשר היו שוין הכל בו. לכך נאמר יהי רצוי אחיו: