פס'. או נפש אשר תגע בכל דבר טמא. זקנים הראשונים היו אומרין יכול אם יגע אדם בנוגע טמאות יהא חייב ת"ל בנבלת חיה טמאה מה אלו מיוחדים שהם אבות הטומאות יצא דבר שאינו אב הטומאה. ר' עקיבא אומר יכול אפי' יגע באוכלין ומשקין ובכלי חרש יהא חייב ת"ל בבהמה מה בהמה מיוחדת שהיא אב הטומאה יצאו אלו שאינן אב הטומאה. וכשהוא אומר בכל דבר טמא לרבות השורף פרה ופרים והמשלח השעיר שהן מטמאין (בהמה) [במשא]. בכל דבר טמא. לרבות הסככות והפרעות והקיר ואילן המיסך על הארץ. פרעות. אלו אבנים היוצאות מן הקיר. בנבלת חיה טמאה אפי' כזית ממנה. בנבלת בהמה טמאה להוציא קרניה ושערה. בנבלת שרץ טמא לרבות (צפורן) [צרופן] ועירובן. ונעלם ממנו והוא שנעלם ממנו טומאה ולא נעלם ממנו מקדש וכו' מפורש במסכת שבועות:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 5 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92