מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 14 · פסוק 8

פס'. וכבס המטהר את בגדיו. מלטמא משכב ומושב. וגלח את כל שערו. נאמר כאן כל שערו ונאמר בימי ספירו כל שערו מה להלן פרט לבית הסתרים אף כאן פרט לבית הסתרים. ורחץ במים וטהר. במי מקוה. ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה. רחיצת גופו מעכבת ליכנס לפנים מן המחנה ואין כיפוריו מעכבין אותו ליכנס לפנים מן המחנה. וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים. שיהא כמנודה ואסור בתשמיש המטה. אהלו זו אשתו שנא' (דברים ה׳:כ״ז) שובו לכם לאהליכם. שבעת ימים. שבעת ימי ספרו ולא שבעת ימי חלוטו דברי רבי יוסי בר' יהודה רבי יוסי אומר קל וחומר לידי החליטו. אמר רבי חייא חשבתי לפני רבי והלא למדתנו רבינו שלא היה יותם לעוזיהו אלא בימי חלוטו. אמר לו אף אני כך אמרתי:

פירוש מאי טעמא עוזיהו כמה מלך נ"ב שנה ונתנגע בכ"ז לירבעם וירבעם ועוזיהו מלכו כאחת הוו ליה מנוגע כ"ו שנה ויותם כי שכיב עוזיהו מלך איהו בר כמה שנים הוה בר חמשה ועשרים (ועשרים) הוה עיבורו אימת בכ"ז אשתכח דעיבורו בימי חלוטו ורבי יוסי ברבי יהודה אמר לך מתחלת שנה דעיבורה מקמי הכי הוה ומנא לן דחמשים ושתים שנה עוזיהו במלכו דכתיב בספר מלכים (מ"ב טו) בן עשרים ושבע שנים היה במלכו ושנים וחמשים שנה מלך בירושלים והוא עזריה הוא עוזיה ונתנגע בן כ"ז לירבעם דכתיב (שם) בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה וכתיב (שם) וינגע ה' את המלך ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ. רבותינו דרשו בית החפשית שנעשה חפשי ממלכותו היה מנוגע כ"ו שנה ויותם כי שכיב עוזיהו אבוה מלך איהו. דכתיב (שם) וישכב עזריהו עם אבותיו ויקברו אותו עם אבותיו בעיר דוד וימלוך יותם בנו תחתיו. וכתיב בן חמשה ועשרים שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלים ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עוזיהו אביו: