פס'. וזה דבר השמטה. מלמד שהמחזירין חוב בשביעת יאמר להם משמט אני. אם אמרו בעלי חוביו אע״פ שאתה משמיט מחזירין אנו לך. מרצונינו מקבל מהן, מה שמטה משמטת מלוה יובל שמוציאה עבדים אינו דין שיהא משמט מלוה. ת״ל וזה דבר השמטה. שמטה משמטת. ולא יובל. שמוט כל בעל משה ידו. יכול בגזילה ופקדון. ת״ל בעל משה ידו. יכול אף שכר שכיר והקפת החנות ת״ל אשר ישה ברעהו. נאמר אשר ישה ונאמר כל בעל משה ידו מה משה ידו שזקפן עליו במלוה אף אשר ישה ברעהו שזקפן עליו במלוה. לא יגש את רעהו. ליתן עליו לא תעשה. רעהו. פרט לאחרים. את אחיו. פרט לגר תושב. כי קרא שמטה לה'. בין בארץ בין בחוצה לארץ בזמן שהיובל בארץ נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 15 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92