פס'. ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. ולמה הוא נאמר אלא להקיש בהמה לאדם ואדם לבהמה (ואדם) [מה אדם] עד שיכוין לו שנאמר (דבריה יט) וארב לו וקם עליו והכהו אף בהמה שיכוין לה. ומה בהמה עד שיעשה בה חבורה אף אדם עד שיעשה בו חבורה כגון מכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהם חבורה. ומה מכה בהמה בחייה ולא במותה אף מכה אדם בחייו. זהו שאמרו רבותינו ז"ל חומר במקלל מבמכה שהמקלל לאחר מיתה חייב והמכה לאחר מיתה פטור:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 24 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92