פס'. כי ימצא. בעדים. איש. פרט לקטן. גונב נפש. בין איש בין אשה בין קטן בין גדול. מאחיו. ולא מאחרים, מבני ישראל להביא הגונב את בנו. והתעמר בו ומכרו. מלמד שאינו חייב עד שיכניסנו לרשותו. והתעמר בו. וישתמש בו. כדגרסינן בפרק אלו הן הנחנקין. והגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר ומכרו. ואמרינן בגמרא ותנא קמא לא בעי עימור. אמר רב אחא בריה דרב איקא עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו. בעי רבי ירמיה גנבו ומכרו ישן מהו בעי רב אשי מכר אשה לעוברה מהו ותיפוק ליה משום דלית עימור כלל. לא צריכא ישן דזגא עילויה אישה דאוקמה באפי זיקא. ומת האיש ההוא. בחנק ההוא ולא הגונב את העבד (ולא מכרו) עדיין:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 24 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92