פס'. הבשר עודנו בין שניהם. מלמד שלא זכו ליהנות ממנו שכיון (שמרפא) לתוך פיו לא היה מספיק לאכלו עד שנשמתו יוצאה. כענין שאמר דוד (תהילים ע״ח:ל׳-ל״א) לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם ואף אלהים חרה בהם וגו'. שכיון שאמר להם משה חזרו בתשובה שהרי נתן לכם המן והשקה לכם מי באר אמרו פשרה היא זו אין בו כח ליתן לנו שאלתנו. שנאמר (שם) הן הכה צור ויזובו מים לכן שמע ה' ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגו'. וגם מעשה תבערה דכתיב (שם) ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם. זהו שאמר ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם וגו'. מלמד שלא הביא הקב״ה עליהם מכה קשה מזו מיום עלותם מארץ מצרים:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 11 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92