מדרש לקח טוב · שמות · פרק 7 · פסוק 28

ושרץ היאור צפרדעים. שתי המכות האלו היו מן היאור, כי עיקר יישוב ארץ מצרים היאור הוא, שעולה ומשקה את ארצם, שנאמר לא כארץ מצרים הוא וגו׳ (דברים יא י), וכשהיה יצא פרעה המימה, לצוות את עבדיו ואת עמו על תיקון היאור, מיד היה משה רבינו נצב לקראתו, תחלה אמר לו על מכת היאור בדם, אמר לו אתה בוטח על היאור שישקה את שדותיך וכרמיך, הוא נהפך לדם, ואחר הדם תעל הצפרדע, על שהיו המצריים מעירים אותם משנתם. לאמר עמדו עשו עבודת פרעה, הביא עליהם קולנים, שהיו באים הצפרדעים וצווחים באזניהם, שנאמר ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך, היו קופצים ועולים במטה ובתנור, אפילו באש היו נכנסין ונשרפים, והריח שלהם נכנס בלבם ונלאים, שנאמר ובתנוריך ובמשארותיך, אימתי הפת נתן בתנור, בשעה שהוא חם.