מדרש לקח טוב · דברים · פרק 25 · פסוק 5

פס'. כי ישבו אחים. מיכן אמרו יבמה שנפלה לידי מוכה שחין אין חומסין אותה שנאמר לא תחסום וסמיך ליה כי ישבו אחים. כי ישבו אחים פרט לאחיו שלא היה בעולמו. כגון שני אחים ומת אחד מהם ובן אין לו. ואח״כ נולד להם אח מפורש ביבמות. אחים. נאמר כאן אחים ונאמר בבני יעקב אחים שנא' (בראשית מ״ב:י״ג) שנים עשר אחים אנחנו מה להלן אחים מן האב אף כאן אחים מן האב (יחדו בעולם אחד פרט לאחיו שלא היה בעולמו). ומת אחד מהם. ואפילו הן מרובין. ובן אין לו. אין לי אלא בן בן הבן ובת הבן ובן הבת מניין תלמוד לומר אין לו מכל מקום. עיין עליו. חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הכנענית שהבן הולך אחריהם. לא תהיה אשת המת החוצה. להביא את הארוסה. לאיש זר. הנותן גט ליבמתו פסלה לעצמו ופסלה לכל האחים. העושה מאמר ביבמתו קנאה לעצמו ופסלה לכל האחים. רצה להניחנה צריכה הימנו גט למאמרו וחליצה לזיקתו. יבמה יבא עליה. מלמד שאינה נקנית אלא בביאה. ולקחה לו לאשה. מלמד שאם רצה לגרשה צריכה ממנו גט. ואינו נותן גט עד שיגדיל עד שיביא שתי שערות. ויבמה. על כרחה. נאמר כאן יבום ונאמר בתמר יבום מה להלן אשת אחיו אף כאן אשת אחיו: