מדרש לקח טוב · דברים · פרק 33 · פסוק 8

פס'. וללוי אמר. א״ר שמעון בן אלעזר בכל מקום שהוא מזכיר שמו של שמעון ושל לוי באחת שניהם שותין בכוס אחד שנאמר (בראשית מ״ט:ז׳) ארור אפם כי עז וגו'. משל לשנים שלוו מן המלך ממון האחד חזר עוד ולוה מן המלך והשני פרע חובו וחזר עוד והלוה למלך הרי זה משובח. שמעון ולוי שניהם לוו מן הקב״ה שנאמר (בראשית ל״ד:כ״ה) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו. חזר לו שמעון ולוה בשטים שנאמר (במדכר כה) ושם איש ישראל המוכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני. אבל לוי פרע חובו במעשה העגל שנאמר (שמות ל״ב:כ״ו) ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי. ועוד הלוה את המלך בשטים שנא' (במדבר כ״ה:ז׳) וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וגו' עד ותעצר המגפה מעל בני ישראל לכך הכתוב משבח את לוי. שנאמר וללוי אמר תומיך ואוריך וגו' ראויים ללבוש אורים ותומים. לאיש חסידך כענין שנא' (תהילים קל״ב:ט׳) כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. אשר נסיתו במסה. שניסיתיו עמך בנסיונו. תריבהו על מי מריבה. שלא נמצא במשה ואהרן שום דבר בעולם אלא מעשת מי מריבה. שנאמר (במדבר כ׳:י׳) שמעו נא המורים: