כל עבד איש מקנת כסף, [מנין] לרבות עבד אשה ועבד של קטן, ת״ל מקנת כסף מכל מקום.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 12 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומלתה אותו אז יאכל בו. רבו, מגיד שמלת עבדיו מעכבתו מלאכל בפסח, ואם תאמר מה למדנו מזה, נאמר כאן אז יאכל בו, ונאמר בזכרים המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו (להלן פסוק מח), מה אז האמור להלן, מילת זכריו מעכבין אותו, שנאמר ואז יקרב לעשותו, אף אז האמור כאן, מילת עבדיו מעכבתו. זו דברי ר׳ אליעזר, אמרו לו לר׳ אליעזר הואיל ואין אתה יכול להשהות עמו עבדים ערלים, מה הוא שאמר הכתוב וינפש בן אמתך והגר (שמות כג יב), אמר להם זה שקנאו רבו ערב שבת ולא הספיק למולו, עליו הכתוב אומר וינפש בן אמתך והגר, אבל לקיים עבד שאינו מהול אסור, שהרי מעכבו מלאכל בפסח. ר׳ ישמעאל היה מתיר לקיימו, ואז יאכל בו, זה העבד עצמו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92