פס'. וביום הראות בו בשר חי יטמא. הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהו טמאים יכול כל שהן נאמר כאן בשר חי ונאמר להלן בשר חי. מה להלן בעדשה אף כאן בעדשה דברי רבי יוסי רבי מאיר אומר גזירת מלך היא אפי' בכל שהוא. וביום. מלמד שנותנין לו שני ימים לביתו ולכסותו שני ימים וששה והוא הרי ז' ימים כדתנן במסכת נגעים חתן שנראה בו נגע נותנין לו שבעת ימי המשתה לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל דאתי בקל וחומר מפנוי את הבית בטרם יבא הכהן אם לדבר הרשות כן לדבר מצוה לא כל שכן. הראות בו בשר חי יטמא. בשר חי החוזר טמא אין הבוהק החוזר טמא:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 13 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92