פס'. לא תלין נבלתו על העין. מה עץ שהוא ניוול אף כל שהוא ניוול. מיכאן אמרו אין מלינין את המת. יכול שאין מלינין אפילו להביא לו ארון ותכריכין להביא לו מקוננות לשמע עליו עיירות ת"ל על העץ יצא דבר שהוא לכבודו שהוא מותר להלינו. כי קבר תקברנו. אותו ואת עצו. מיכן אמרו אחד אבן שנסקל בה ואחד עץ שנתלה בו ואחד סודר שנחנק בה כולן נקברין עמו, ביום ההוא. קודם הערב שמשו. כי קללת אלהים תלוי כלומר מפני מה זה תלוי מפני שקילל את השם. ונמצא שם שמים מתחלל. ולא תסמא את אדמתך להזהיר בית דין על כך:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 21 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92