פס'. וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, למדה תורה דרך ארץ שלא תהא מוכר אלא לעמיתך ולא תהיה קונה אלא מיד עמיתך. מפני שהכנענים אנסים הם ומתעללים עלילות ברשע. אל תונו איש את אחיו (מכאן אמרו אין אונאה לקרקעות. שנאמר) מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד. מכאן אמרו אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות והעבדים והשטרות. קרקעות שנאמר מיד עמיתך הנקנה מיד ליד. עבדים שהרי הוקשו לקרקעות. שנאמר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. השטרות דכתיב ממכר דבר שגופו מכור יצאו שטרות שאין גופן מכור אלא הראיות לפיכך המוכר שטרותיו לבשם יש למו אונאה שהרי גופן מכור לכסות על פי צלוחיותיו. אל תונו איש את אחיו. באונאת ממון הכתוב מדבר. וכמה היא אונאה ארבעה כסף מארבעה ועשרים כסף לסלע שתות למקח. עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו. אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם אונאה, כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר. איש את אחיו. מכל מקום בין אשה בין איש:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 25 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92