ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל. מה ענין זה הפסוק אצל זה. אלא צפה יעקב אבינו שדעתו של יוסף לשאול על רחל אמו מפני מה לא העלה יעקב אבינו לקוברה במכפלה. הואיל וחביבה היתה עליו. ועד שלא התחיל יוסף לשאול. התחיל יעקב לומר ואני. כלומר ואני הייתי רוצה לומר לך על אמך. כי בבואי מפדן מתה עלי רחל. עלי היתה עצבונה. לפי שאין האשה מתה אלא לבעלה. ואין האיש מת אלא לאשתו. ושמא תאמר מפני מה לא קברתיה במערת המכפלה. בארץ כנען מתה. וכאילו במערה נקברה. ולמה לא העליתיה עוד לשם. כי בדרך מתה בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה. כי היה הקיץ גדול ואבק הדרך היתה יכול לכוברה בכברה. לפיכך ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם. על אם הדרך קברתיה שיהיו בניה עולים לארץ ישראל. ועומדין על קבורתה וזוכרין אותה.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 48 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92