מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 26 · פסוק 2

פס'. את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. למה נסמכו שני הפסוקין לענין של מעלה שלא יאמר זה הואיל ונמכר לעובד כוכבים ורבו מחלל שבתות אף הוא כן. לכך נאמר אלו שני הפסוקין. כלומר אע"פ שנמכר לעובד כוכבים לא תעשו לכם אלילים. את שבתותי ת תשמרו אני ה'. הזהירך הקב"ה על כל התורה שלא תחללה ושלא תשנה מכל המצות וגם יש לדמותה דוגמה שעל בני הגלות נאמרה פרשיה זו. וכי תשיג יד גר ותושב עמך. אלו ערי יהודה וירושלים שנאמר (איכה א׳:ה׳) היו צריה לראש. ומך אחיך עמו. מה גרם לאחיכם להשתעבד על שנתחברו עמו אעפ"כ אחרי נמכר גאולה תהיה לו. שנאמר (ירמיה נא) כי פדה ה' את יעקב וגאלו, או דודו או בן דודו (שיר השירים ב׳:ט״ז) דודי לי ואני לו. או בן דודו זה מלך המשיח שנאמר בו (תהילים ב׳:ז׳) אני היום ילדתיך. או השיגה ידו (זכריה ל) ושבת עד ה' אלהיך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך. ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל. (ישעיהו כ״ז:י״ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. כי לי בני ישראל עבדים. לא בני ישראל עבדים לאומות העולם. (ישעיהו נ״ז:ט״ז) כי לא לעולם אריב. אני ה' אלהיכם. על כרחכם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ׳:ל״ג) והעולה על רוחכם וגו' חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. לא תעשו לכם אלילים את שבתותי תשמרו אע"פ שגליתם לבין האומות לא תעשו כמעשיהם שנאמר (הושע ס) אל תשמח ישראל אל גיל (בעמים) [כעמים] אע"פ שפנית אליהם אל תעשו כמעשיהם והשבתות תשמורו ובבתי כנסיות ובבתי מדרשות תקבצו. אני ה'. נאמן לשלם שכר: