מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 19 · פסוק 1

כתוב טוב אתה ומטיב למדני חקיך: (תהילים קי״ט:ס״ח)

תניא חביבה התורה כששאל דוד מלך ישראל לא שאל אלא תורה וכן הוא אומר טוב אתה ומטיב למדני חוקיך. טובך עודף מכל באי העולם ועלי עודף טובך. למדני חוקיך. ואומר (תהילים קי״ט:קי״ז) סעדני ואושעה ואשעה בחוקיך תמיד. שלא תהא למד תודה ושוכח ולא אהא למד ויצר הרע מעכבני ושלא אטהר את הטמא ואטמא את הטהור ונמצאתי בוש לעולם הבא. או שמא ישאלני אחד מגויי הארץ וממשפחות האדמה ואיני יודע מה להשיבם ונמצאתי בוש לעיניהם. וכן הוא אומר (שם) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש. ואומר (שם) זמרות היו לי חוקיך בבית מגורי. שמא תאמר בשלוה ת״ל (שם) נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי. (שם) נתנו רשעים פח לי מפקודיך לא נטיתי. בזמן שהיה בורח במערות ובמצודות בברחו מפני שאול. אבל משלמד תודה ונתרגל בה אומר (שם) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף שהזהב והכסף מוציאין, את האדם מן העולם הזה ומן העולם הבא שנאמר (שם קלט) ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם. אספרם מחול ירבון. אספרם למעשה ידיהם של צדיקים מחול ירבון הקיצותי ועודי עמך לעתיד לבוא. תנן התם שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב על גביהם. כתר כהונה זכה אהרן ובניו ונטלו. כתר מלכות זכה דוד ונטלו. וכתר תורה מונח כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם שכל מי שזוכה בו כאילו זכה בשלשתן שנא' (משלי ח׳:ט״ו) בי מלכים ימלוכו. ואומר (ישעיה סא) כהני ה' תקראו. וכל שלא זכה מעלה עליו הכתוב כאילו לא זכה באחד מהן. בוא וראה שכל עצמן של שתי כתרים הללו אינם אלא מכחה של תורה שנא' (משלי ח׳:ט״ז) בי מלכים ימלוכו וגו'. (שם) בי שרים ישורו ונדיבים וגו'. ראה נא חכמת התורה החוקים והמצות והמשפטים שהרבה הב״ה לישראל כדי לזכותם שנא' (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. מהם על ידי משה ומהם על ידי משה ואהרן כענין שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. זה אחד (משבעה) מקומות שהיה הדיבור אל משה ואל אהרן. ולפי שהיה הדבר צריך אל אהרן אמר אל אהרן לאמר לדורות.