מדרש לקח טוב · שמות · פרק 22 · פסוק 20

וגר לא תונה. סמכו ענין גר לו, שכל המאנה את הגר כאלו עובד עבודת כוכבים.

ד״א וגר לא תונה. לא תוננו בדברים, שלא תאמר לו הפה שהיה אוכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים, עכשיו הוגה טעמי תורה, עד עכשיו היו חזירין נושרין מבין שיניך ועובד היית לכל, ואתה עומד ומתריס כנגדו, לכך נאמר לא תונה.

ולא תלחצנו. בממון. א״ר אליעזר לפי שסיאורו של גר רע, לפיכך התורה מזהרת, ואהבתם את הגר (דברים י יט), ואתם ידעתם את נפש הגר (שמות כג ט). חביבין הגרים שבכל מקום התורה מכנתם בשם ישראל, ישראל נקראו בשם עברים, שנא׳ כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם (ויקרא כה נה), וגרים נקראו עבדים, שנאמר להיות לו לעבדים (ישעיה מ ו), ישראל נקראו משרתי אלהים, שנאמר משרתי אלהינו יאמר לכם (שם סא ו), וכן הגרים, שנאמר ובני הנכר הנלוים אל ה׳ לשרתו (שם נו ו), בישראל כתיב ושמרתם את בריתי (שמות יט א), ובגרים כתיב ומחזיקים בבריתי (ישעיה נו ו). ארבע כיתות מזומנות לעתיד לבא, זה יאמר לה' אני (ישעיה מד ה), שלא נתערב בו חטא, וזה יקרא בשם יעקב (שם), אלו גרי צדק, וזה יכתוב ידו לה׳ (שם), אלו בעלי תשובה, ובשם ישראל יכונה (שם), אלו יראי שמים.