מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 25 · פסוק 29

ויזד יעקב נזיד. ובשל יעקב תבשילא. ולא פירש מה היה. כשהוא אומר למטה לחם ונזיד עדשים. למדנו שהתבשיל ההוא היו עדשים. ומה היה לו ליעקב אבינו לבשל עדשים באותו יום. ארז"ל באותו היום הלך אברהם אבינו לבית עולמים. הלך יעקב לבשל עדשים. דבר שמנחמין בו את האבלים. ארז"ל מפני מה מנחמין האבלים בבצים. לפי שכשם שאין פה לביצה שהיא עגולה. כך אסור לאבל להרבות דברים. שנא' וידום אהרן (ויקרא י ג). ואומר ישב בדד וידום (איכה ג כח). וכשם שהביצה מגולגלת. כך המיתה גלגל הוא של עולם. דור הולך ודור בא ומתחלה היה מנחמין בעדשים. לפי שאין לעדשים פה. כמו לאפונים ולפולים. ולשאר מיני קטניות. ועוד שהוא עגול ומתגלגל.

ויבא עשו מן השדה והוא עיף. רבנן משום ר' סימון אמרו את מוצא באברהם שחי קע"ה שנים. ויצחק ק"פ. אלא אלו ה' שנים שמנע הקב"ה מחייו של אברהם למה. מפני שבא עשו מן השדה באותו היום על נערה המאורסה. כתיב הכא מן השדה. וכתיב התם ואם בשדה ימצא האיש את הנערה המאורסה (דברים כב כה). וגם הרג את הנפש. כתיב הכא והוא עיף. וכתיב התם כי עיפה נפשי להורגים (ירמיה ד לא). וגם גנב. כתיב הכא ויבא. וכתיב התם אם גנבים באו לך (עובדיה א ה). ועבד ע"ז וכפר בעיקר. דכתיב הנה אנכי הולך למות. ולמה זה לי בכורה. מכלל דכפר ואמר שאין דין ואין דיין.

למה זה לי. ואין זה אלא הקב"ה. שנא' זה ה' קוינו לו (ישעיה כה ט). אמר הקב"ה אני הבטחתי לאותו הצדיק תקבר בשיבה טובה. ואם רואה את בן בנו. עובר ה' עבירות ביום א'. היכן שיבה טובה. לפיכך נחסרו משנותיו חמש שנים.