פס'. מקצה שלש שנים. ולהלן הוא אומר (דברים לא) מקץ מה להלן רגל אף כאן רגל אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת״ל (שם כו) כי תכלה לעשר רגל שהמעשרות כלין בו הוי אומר זה פסח. מיכן אמרו ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור. ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית שכן דרך המעשרות שנה ראשונה מעשר ראשון ומעשר שני וכן בשניה. בשלישית מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל (תלמוד לומר) כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר. שנה שאין בה אלא מעשר אחד מן שתי המעשרות שהיו נוהגות. לפי שבמעשר ראשון לא היה ביטול עולם שהקישו הכתוב לנחלה. יכול אף בשביעית תהא חייבת במעשר ת״ל (שם) שנת המעשר. מכלל דיש שנה שאין השנה ההיא שנת המעשר. של שנה ההיא אתה מבער ואי אתה מבער ירק שיצא מראש השנה עד הפסח. והנחת בשעריך. אם אין שם הניחהו באוצר:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 14 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92