מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 9 · פסוק 19

שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ. משל לדגה גדולה דנפצת עוברה ומלאת כל ארעא.

נפצה כל הארץ. אלו שבעים אומות. גומר. ומגוג. ומדי. ויון. ותובל. ומשך. ותירס. אשכנז. וריפת. ותוגרמה. אלישה. ותרשיש. כתים. ודודנים. הרי אלו ארבעה עשר בני יפת הגדול.

כוש. ומצרים. ופוט. וכנען. סבא. וחוילה. וסבתה. ורעמה. וסבתכה. שבא. ודדן. ונמרוד. ולודים. ולהבים. וענמים. ונפתוחים. ופתרוסים. וכסלוחים. כפתורים. צידון. וחת. והיבוסי. והאמורי. והגרגשי. והחוי. והערקי. והסיני. והארודי. והצמרי. והחמתי. הרי אלו שלשים בני חם.

ובני שם. עילם. ואשור. וארפכשד. ולוד. וארם. עוץ. וחול. וגתר. ומש. ושלח. ועבר. ופלג. ויקטן. ואלמודד. ושלף. וחצרמות. וירח. הדורם. ואוזל. ודקלה. עובל. ואבימאל. ושבא. אופיר. וחוילה. ויובב. הרי אלו עשרים וששה בני שם. שהן כולן שבעים אומות. לכך נאמר ומאלה נפצה כל הארץ. וכנגד שבעים אומות האלו ברא שבעים מלאכים ברקיע. וכשהקב"ה רוצה להפיל האומה. תחלה מפיל שרה מלמעלה. וכן הוא אומר על צור. איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים (ישעיה יד יב). ואומר בדניאל. ואני יוצא והנה שר יון בא ואין אחד מתחזק עמי כי אם מיכאל שרכם (דניאל י כא). וזה היה גבריאל שהי' מספר לדניאל.